מעשה נדיב, קטן ככל שיהיה, לעולם אינו מתבזבז.
{ מתוך המשל "האריה והעכבר" }
חג השבועות ובשמו הנוסף, אחד מיני כמה, חג מתן תורה מסתמן בצבע הלבן שלו ובנדיבות. (בהמשך הפוסט אפרט למה נדיבות).
יש משהו בלבוש הלבן שגורם לחג הזה להיות הרבה יותר חגיגי, טהור. המעבר בין ימות החורף לימות הקיץ, האור שנכנס – הימים שמתארכים.
כאשר אנחנו רוצים לעצב, ורוצים לתת לנקודה אחת או כמה בעיצוב את תשומת הלב, כדאי שכל הרקע מסביב יהיה רקע לבן, נייטרלי שלא לוקח את תשומת הלב.
למשל הסירות המהממות. למרות שיש לא מעט סירות לבנות מסביב, הבולטת ביותר זו הסירה הכחולה.
שבועות, חג מתן תורה, מתקשר אצלי ליכולות שלנו לתת ולהעניק לאחרים. אצלנו במושב בכל שנה חוגגים את חג השבועות/חג הביכורים בחגיגות משותפות של תושבי המושב.
יום לפני החג, מתכנסים כולם בדשא הגדול, לבושים לבן והחגיגות מתחילות. החלק הכי מרגש בטקס זה החלק בו מעניקים מתנות לתינוקות שנולדו, לילדים שעולים לכיתה א' ולמתגייסים החדשים.
כמו כן, מוענקים מגנים עם הקדשה לתושבים שבמהלך השנים תורמים רבות למושב.
