אמא - תצלמי אותי בתוך הבועה
אמא, תצלמי אותי בתוך הבועה. לא עכשיו, תיכף. לא ברגע שאני יוצר את הבועה, אלא עכשיו, כשאני רץ לקראתה…
ילד יקר שלי, אתה יודע כמה זה קשה? לתפוס אותך ואת הבועה ביחד? כמובן שאותו זה לא מעניין.
הילד הוא רק התירוץ, בועות סבון זה העיקר 🙂
במקרה של הילד הזה, הילד המהמם שלי, הבועות הן התירוץ. תירוץ לצאת איתו לכמה דקות של שקט ושלווה, שיהיה עסוק במשהו שהוא נהנה, ואני? הכי נהנית.
נהנית מבועות הסבון, נהנית מהילד המהמם שלי שזורם איתי ונותן לי לצלם אותו, והכי נהנית מהתהליך, מהלמידה של הצילום עצמו.
איתו אני יכולה לתרגל מצבי צילום, בלי שאף אחד יעמוד לי על הראש. חוץ ממנו כמובן.
אמא, תראי לי איך יצא
תראי לי איך יצא… ככה, אחרי כל תמונה, הוא רץ אלי כדי שאראה לו במסך הקטן של המצלמה איך יצא.
אבל גלגול, תן לי לצלם אותך ברצף, אני לא יכולה שכל שניה אתה מפריע לי. אבל הוא בשלו, ואני בשלי וככה אני מצלמת, הוא רץ אלי ובסוף יוצאות התמונות.
הקיץ הגיע, הימים מתארכים והחופש הגדול כבר עוד שניה פה ומה יותר כיף מאשר להפריח בועות סבון. קטנות, בינוניות, והכי הכי כיף בועות סבון גדולות.
אז מה עושים, אתם בטח שואלים? נכנסים לאתר של באבלס ורוכשים שם את אבקת הפלא של בועות הסבון, רק צריך להוסיף פיירי צהוב והכל מושלם. כדאי לכם. מניסיון.
קצת מהחוויה שלי על צילום בועות הסבון. מעבר לזה שבועות סבון זה כיף, לצלם אותם לא הכי פשוט. קודם כל, הן פורחות מהר, מהר מידי. הן תזזתיות, צריך להכין את המצלמה להיכון, לא תמיד זה מצליח לי. לתפוס את הצבעים – שלל צבעי הקשת בבועות – זה תענוג גדול. בקיצור, תענוג עם קושי. נראה לי ההסבר הכי פשוט והכי נכון.
אבל, כמו הרבה דברים טובים בחיים, שהם גם מענגים אבל לא נטולי קושי, ממשיכים לעשות אותם ונהנים גם מהקושי עצמו 🙂
באסה, לא הצליח לי 🙁
הצליח לי 🙂
לסיום
גם אתם אוהבים בועות סבון?
שתפו אותי בתגובות שלכם, מבטיחה להשיב לכל אחד ואחת מכם.
מקווה שנהניתם מהצילומים, מהכתיבה. עד לפעם הבאה….
אם טרם ביקרתם בעמוד של מְפֻקְסֶלֶת זה הזמן לקפוץ להגיד שלום
2 תגובות
מקסים! רק חבל שלבאבלס אזלה האבקה 🙂 האחיינים יחכו בסבלנות 🙂
באמת חבל. אבל יש להם גם בקבוקים כבר מוכנים. אנחנו קנינו גם וגם. שווה לנסות.