השיעור הראשון שלי
מי היה מאמין שאחד השיעורים שאחווה כשהילד שלי יתגייס לצבא, יהיה השיעור הכי קשה ever. לשחרר אותו לעצמאות.
עד עתה הייתי זו שדאגה, שרצה, שהשיגה, שהפכה עולמות בשביל שיהיה לו הכי טוב ובשנייה האפשרות הזו נלקחה ממני.
זה לא כמו בגן או בבית הספר, כאשר קרה משהו ויכולתי להרים טלפון למורה ולהבין ולתווך ולעזור.
זהו!
אי אפשר להרים טלפון למפקד ולנסות לעזור. הוא צריך להתמודד עם זה לבד.
ובינתיים, אני שומעת את הקשיים שלו וכל מה שאני רוצה לעשות, זה להיכנס לאוטו, להגיד לו שיכין את התיקים ואני בדרך לקחת אותו הביתה.
ואי אפשר.
להבין שמתוך הקושי שנינו נלמד. שגם טיפה קטנה של אור, תוליד בסופו של דבר אור גדול, ונצמח.
שבועיים קשים
שבועיים קשים עברו גם בבא"ח וגם בבית. למדת לאט לאט להסתגל למערכת הצבאית ואני מצידי למדתי לאט לאט להסתגל לכך שאני צריכה להקשיב, להכיל ומידי פעם להחזיר אותך לתלם ולאפס אותך.
כל יום מחדש אני מחכה לטלפון לשמוע מה עבר עליך באותו יום, לשחרר אנחת רגיעה, להבין שהכל בסדר ולחכות למחר בערב.
באחת השיחות שאלתי אותך מה תרצה לאכול בסופ"ש וביקשת גם קוסקוס וגם מרק שעועית, ואני כמו אמא טובה וממושמעת הכנתי לך את מבוקשך.
פלוס לקינוח עוגת שוקולד טעימה.
המפגש הראשון לאחר שבועיים
יום שישי סוף סוף הגיע, עליתם על השאטלים בדרככם הביתה ונסעתי לחכות לך שתרד מהאוטובוס.
החיבוק, אין כמו החיבוק הראשון אחרי שבועיים. שווה יותר מכל החיבוקים שחיבקתי אותך עד לאותו רגע. ועכשיו אנחנו נהנים מהסיפורים שלך. מזה שרכשת חברים חדשים וכיף לך איתם. ואתה מתמודד גם עם הקושי.
גאה בך ילד שלי שאתה מתמודד עם הקושי, גם אם לפעמים אתה מרגיש שהוא בלתי נסבל. סומכת עליך שתצליח.
מחכה כבר לסופ"ש הבא שתגיע הביתה ואוכל לחבק אותך
2 תגובות
אין ספק שלדעת לשחרר ועוד ככה בבת אחת זה מורכב 🤍
אין לך מושג כמה. ועוד בתור אמא שבשליטה כל הזמן ❤️