
וואו אני –
פתאום קלטתי חודש ימים חלפו מאז שהתגייסת ואתמול בלילה נפל לי האסימון – אני אמא של חייל. אחרי שיחת הטלפון שלנו אתמול בערב, ראיתי קצת
בהתחלה לבלוג היה שם אחר בשם "הגיגים" וכמו הגיגים רבים, הם נשארו בגדר הגיגים ולא עלו מעל פני השטח. בעקבות התפתחות שלי בשנה האחרונה עם נושא הצילום, החלטתי שאני רוצה לספר את הסיפור מאחורי התמונה. וכך נולד לו הבלוג. למען האמת, הבטחתי לעצמי לנסות להעלות בכל שבוע פוסט. מקווה לעמוד בהבטחות של עצמי 🙂
אתם בהחלט מוזמנים לתת קפיצה למְפֻקְסֶלֶת ולספר לי מה דעתכם.
פתאום קלטתי חודש ימים חלפו מאז שהתגייסת ואתמול בלילה נפל לי האסימון – אני אמא של חייל. אחרי שיחת הטלפון שלנו אתמול בערב, ראיתי קצת
לפעמים, צריך להיות בתוך הבועה, כדי לצאת ממנה ולהבין כמה העולם נפלא. מוזמנים להכנס ולקרוא על הבועה שלנו.
אם הפועלים יכולים לעבוד בחום, עם השמש הקופחת, אני יכולה להגיע לצלם אותם בשיא החום. למרות החום, נהניתי :
כל הזכויות שמורות © רחל מיכאלוביץ